עורי. כל המפרשים הסכימה דעתם, כי זאת הנבואה עודנה לעתיד אע"פ שישוב להזכיר, סורו צאו משם [י"א], וזאת היא תשובת ר' משה הכהן ז"ל, ולא אמר כלום כאשר אפרש, כי אם אמרנו שזאת הנבואה היא על גלות בבל ושוב הגולה, הנה כתוב לא יוסיף יבא בך עוד ערל וטמא, וכתוב כי מי נח זאת לי, כן נשבעתי (ישעיהו נ"ד ט'), והנה היא גזרה לא תבטל כלל:ובא יבא אחרי יוסיף כמו אל תרבו תדברו גבוהה (שמואל א' ב' ג'), ויחסר אות שי"ן, והוא דרך צחות בלשון:התנערי מעפר. דרך משל, על כן אמר שבי כי היא (הוה) שוכבת בעפר:התפתחי מוסרי צוארך. הטעם שלא תהי עוד תחת ממשלת גוי:כי. חנם נמכרתם. מכרתי אתכם לגוים, והטעם בלא כסף, וכן אגאלכם חנם:כי וגו'. הטעם כמה רעות עברו על עמי (באו) כי בתחלה ירד אל מצרים לגור ושם ענה:ואשור באפס עשקו. כמו בלא דבר, כמו חנם עשקו, הטעם על גלות אשור:ועתה מה לי פה. עוד, דרך משל כלשון בני אדם, או מה לי שאחריש:כי לקח עמי חנם. בבבל ובאדום ובכל גוי:ומושליו. הם גדולי ישראל, והנכון שהם כמו על כן יאמרו המושלים בואו חשבון (במדבר כ"א כ"ז):יהילילו. בהראות ה"א הבנין:מנואץ. התי"ו מבולע, וכן הוא מתנואץ:לכן ידע עמי שמי. כאשר אומר הנני:מה וגו'. אחר שאושיעך, וזה הטעם הנני, מה נאוו מבניין נפעל, מגזרת וכי תאוה הוא לעיני' (בראשית ג' ו'), והאומר כי הנו"ן שורש, אינו אמת, אע"פ שתמצא זאת הלשון בלשון חכמינו:מלך אלהיך. זה הוא הנני:קול. צופים שיש וכלם ישאו קול לבשרך:כי עין בעין. כי כלם יראו בעינים, ששב יי ציון, וכמוהו אשר עין בעין נראה אתה יי (במדבר י"ד י"ד):פצחו. לשון צחות, וכן בלשון קדר, הנה הוא כטעם דיבור:חשף. הטעם הראו' גבורתו, כגבור שיהרוג בכח זרועו:כל אפסי ארץ. ויש אומרים קצות הארץ בלא חבר, רק מהטעם, ואחרים אמרו כי כמהו ואשור באפס עשקו (ישעיהו מ"ז ח'), כאילו אמר באפסו, ועוד כמוהו אני ואפסי [לעיל ד'], ויש אומרים שהאל"ף נוסף, כמו פיסת בר (תהלים ע"ב ט"ז), והנכון בעיני שהוא כמו מי אפסי', ואל תתמ' כי הפסוק ישים יד ורגל ובטן ופה והטעם ידוע, שהמדבר הוא בן אדם וכן השומע, ישים הדברים בדרך משל כאילו הם על צורות בן אדם, להבין השומעים:סורו וגו'. אמר רבי משה הכהן ז"ל צאו מתוכה של בבל, והנכון בעיני שמלת סורו סורו טמא, לכל הגולה שהיא בינות הגוים:סורו סורו. פעמים דרך מהירות כמו סורה אדוני (שופטים ד' י"ח):צאו משם. כל אחד ואחד ממקום גלותו:טמא אל תגעו. שיבדלו מאומות העולם:צאו מתוכה. כל אחד ממדינת גלותו, כי אין בכל הפרשיות למעלה זכר בבל:הברו. בנין נפעל והיה ראוי להדגש בעבור אות הכפל:נשאי כל יי. הם ישראל נושאי התורה, ויש אומר על הלוים שהם נושאי הארון, והראשון נכון בעיני:כי לא בחפזון תצאו. כאשר יצאתם ממצרים:כי הולך לפניכם. כבוד השם:וטעם מאספכם. בעבור שהם מפוזרים בגלות, ולפי דעתי כי השם יסוב אותם, כי הכבוד הולך לפניהם ואחריהם, כמו מאסף לכל המחנות (במדבר י' כ"ה):הנה ישכיל עבדי. זאת הפרשה קשה מאד: אמרו תועי רוח שהוא רמז לאלהיה', ויפרשו עבדי הגוף, וזה לא יתכן, כי הגוף לא ישכיל ואפי' כשאדם חי, ועוד מה טעם יראה זרע (יאריך ימים), והוא לא היה לו בן, ועוד יאריך ימים ולא היה כן, ועוד ואת עצומים יחלק שלל, והראיה גמורה כי למעלה, כי הולך לפניכם יי, והם ישראל, ואחר כך רני עקרה, והיא כנסת ישראל, והנה טעם עבדי, כל מי שהיה בגלות מישראל והוא עבד השם, ורבים פירשוהו על משיח, בעבור שאמרו קדמונינו ז"ל [מדרש רבה איכה א' ט"ז] כי ביום שחרב בית המקדש נולד משיח, והוא אסור בזיקי', והנה אין טועם לפסוקים רבים, נבזה וחדל אישי', מעוצר וממשפט לוקח, ויתן את רשעי' קברו, ומה טעם יראה זרע יאריך ימים, והגאון רב סעדיה ז"ל פירש כל הפרשה על ירמיה ויפה פירש וטעם יזה גוים רבים בפיו בדרך נבואתו, כיונק לפניו גם כתב בתחלת ספרו (ירמיה א' י') כי קטן היה כאשר נתנבא, ויי הפגיע בו והוא חטא רבים נשא כי כן כתוב זכר עמדי לפניך לבקש עליהם טובה [שם י"ח כ'], כשה לטבח יובל וכן כתוב ואני ככבש אלוף יובל לטבח [שם י"א י"ט], ופירש ואת עצומים יחלק שלל על ארוחה ומשאת שנתן לו רב טבחי' [שם מ' ה'], והנכון בעיני כי כל הפרשה דבקה כי מה טעם להזכיר ירמיהו אחר הנחמות ולפי הנחמות, והנה ידבר על כל עבד יי שהוא בגלות, או יהיה עבדי כמו ישראל עבדי, וזה קרוב מזה:והנה ישכיל עבדי. יבין עבדי, כי עוד ירום ונשא, מבנין נפעל:כאשר שממו עליך. כמו ושממו עליה אויביכם (ויקרא כ"ו ל"ב), והטעם שישתומם כל מי שיראה עבד השם:וטעם רבים הגוים:וטעם כן. כאילו אמר היה כן.כן משחת מאיש. והנה משחת תאר השם:ותארו. בא על דרך רחבו, וזה דבר ידוע כי כמה גוים יש בעולם שיחשבו כי צורת היהודי משונה מכל הצורות, וישאלו היש ליהודי פה או עין, כן [שמעתי] בארץ ישמעאל ובאדום:כן יזה וגו'. זה הטעם כמו ירום ונשא, כאשר היה (כן) אמת שנשחת תוארו בעיני הרואים, כן יבא זמן שינקם מהם:וטעם יזה. ישפוך דמיהם:אז יקפצו מלכים פיהם. והנה עליו כמו בשבילו:אשר לא ספר להם ראו. שלא עלה על לב הגוים שתהיה לישראל תשועה:
